לייזר הינו התקן אשר פולט אור באמצעות תהליך של הגברה אופטי מבוסס על פליטה מאולצת של קרינה אלקטרומגנטית. המונח "לייזר" מקורו ראשי התיבות של "אור הגברה על ידי פליטה מאולצת של קרינה". הלייזר הראשון נבנה בשנת 1960 על ידי תיאודור מיימן ה במעבדות מחקר יוז, מבוססת על עבודה תיאורטית על ידי צ'ארלס תומאס קשה ו ארתור שולוב.
לייזר שונה ממקורות אחרים של אור בכך הוא פולט אור באופן עקבי ומאוחד, במרחב, חנותם. קוהרנטיות מרחבית מאפשר לייזר להיות ממוקדת על כתם חזק, הפעלת יישומים כגון חיתוך לייזר והדפס אבן. קוהרנטיות מרחבית מאפשר גם קרן לייזר להישאר צר על פני מרחקים גדולים (collimation), הפעלת יישומים כגון מצביעי לייזר. לייזרים שתהיה גם גבוהה קוהרנטיות הזמני, אשר מאפשר להם לפלוט אור עם קשת צר מאוד, כלומר, הם יכולים לפלוט צבע אחד של אור. לחלופין, ניתן להשתמש קוהרנטיות טמפורלית להפקת פולסים של אור עם קשת רחבה אבל משכי זמן קצר ככל הפמטו-שנייה ("פולסים ultrashort").
בין היישומים שלהם רבים, לייזרים משמשים כונני דיסקים אופטיים, מדפסות לייזר, סורקי ברקוד; מכשירים רצף דנ א, סיבים אופטיים, מקום פנוי תקשורת אופטית; ניתוח לייזר וטיפולי עור; חיתוך, ריתוך חומרים; צבאי, מכשירי אכיפת החוק בסימון מטרות ומדידת טווח ומהירות; לייזר התאורה הצגת בידור.
