עד כה, ישנם שני עקרונות עיקריים של לייזר סימון מכונות:
האחת היא אנרגיה תרמית גבוהה מרוכזת של קרן לייזר עובר דרך מכונת סימון לייזר, אשר פועלת על פני השטח של כמה חומרים עם אור גבוה יחסית יכולת איסוף. כאשר קרן הלייזר מוקרנת על פני השטח כדי להיות מסומנת, הטמפרטורה של פני השטח של החומר הוא גדל, ואת פני השטח הוא נמס, נשרף, או התאדו, ואת ההשפעה סימון מושגת.
עקרון נוסף של מכונת סימון לייזר היא להשתמש כמה קורות לייזר לפעול על פני השטח המתאים. כאשר אזור מסוים נחשף לאנרגיה קלה, הקשרים הכימיים בחומר מופרעים. זה יהיה צורה על פני השטח של החומר. ההבדל מן העקרון הנ"ל הוא כי לייזר לעיל משתמשת באנרגיה תרמית כדי לעוות את פני השטח של החומר, המהווה את השינוי במורפולוגיה שנגרם על ידי הרס של קשרים כימיים.
העיקרון של מכונת סימון לייזר CO2 היא השיטה הראשונה שתוארה לעיל. כלומר להשתמש בהשפעת הטמפרטורה על פני השטח של הטמפרטורה הגבוהה, כך שמשטח החומר מתאדה כדי להשיג את השפעת הסימון.
